3 min Reading
סקירת הדילמה בטקסטים תקשורתיים ומאמרים
על פי מאמרו של "יעל דרור", מאתר "YNET" הפרסומות בטלוויזיה בזמן תוכניות ריאליטי משפיעות על הצופים בכך שהם מעבירות מסרים לא נכונים וגם לא מדויקים על המוצר המפורסם ומביאים לנו מידה חלקי על אודות המוצר ולא מידע מלא. הם גורמות לנו לחשוב שהמוצר "בריא" יותר ממוצרים אחרים למרות שהם לא, כשאר אנשים רוצים לרדת במשקל ומתאמצים מאוד כדי להגיע למתרה שלהם ואם צופים בפרסומת שמעבירה מסרים לא נכונים זה מרחיק אותם מהמתרה שאם שואפים אלה לדוגמה: הפרסומת של ריבה הרבה פעמים מופיעה לנו "ללא תוספת סוכר" אבל בעצם המקור של תרכובת המוצר מלא בסוכר אז כאשר מופיע לנו "ללא תוספת סוכר" זה לא באמת אומר שיש למוצר כמות קתנה של סוכר ביחס לדברים אחרים ואנשים שלא מבינים במזון חושבים שהוא בריא ו עם קמות כתנה של סוקר למרות שיש בו כמות גדולה של סוכר כך הם מרחיקים אותכם מהמתרה שהצבתם, אבל הם הפרסומת היתה מעבירה מסרים נכונים הודות המוצר סביר לאינך שרוב אנשים שרוצים רדת במשקל לא היו קונים אותו.
בנוסף לכך "דינה פלר" מוסיף וטוען במאמרו שנדלה "מכיכר השבת" כי הרבה פעמיים אנשים קונים מוצרים שהם לא באמת רוצים או צריכים רק בגלל שהם ראו את המוצר בטלוויזיה והוא נכנס לתת מודע שלהם ו הם לא סמו לב שפרסמו את המוצר ואז לדוגמה כאשר הולכים לחנות שבו נמצא המוצר הם מרגישים דחף לקנות אותו בצורה מיידית בלי לדעת מה הסיבה שאם רוצים לקנות אותו אבל אם הם לא קונים את המוצר ומתאפקים באותו הרגע הם מגלים בסופו של דבר שהם לא באמת רצו את המוצר או היו זקוקים לו לכן מכאן נובעת המסקנה שהפרסומות הסמויות משפיעות במידה רבה מאוד על רוב אנשים כי הם לא רואים את המוצר ובתת מודע שלהם נזכרים בפרסומת והם רוצים לרכוש אותו לכן מכאן נובעת המסכנה שהפרסומות הסמויות גורמות לאנשים לקנות דברים שהם לא רוצים הוא צריחים הוא לקנות אותו בקמות גדולה יותר ומיותרת.
לעומת זאת, "הרשות השנייה" קיבלה החלטה שתאפשר לשתי הזכיניות של ערוץ "10" ו "22" לפרסם עד 12 דק של פרסומות בכל תוכנית אבל החלטה זו תפגע בעיקרון שנועד להגן על צרכני הטלוויזיה מפני מינון יתר של פרסומות וכאמור יותר "שטיפת מוח" לאנשים אשר צופים בטלוויזיה על ידי הגבלת זמן הפרסום על פני יממה (המגבלה היתה, במקור, על פני שעה, אך גם עקרון זה נשבר בלחץ הזכיינים במהלך השנים)(נדלה מאתר "הרשות השנייה").
בנוסף לכך חשוב לציין: הפרסומות שהכי משפיעות עלינו הם הפרסומות שאנחנו לא שמים לב אליהן או למוצר המפורסם בפרסומת. פרסומות אלה פונות לצד הרגשי של אנשים והם מוכחות בתור הפרסומות שהכי משפיעות על הצרכנים כי בסופו של דבר הם יגיעו לחנות בה המוצר נמצא הם יראו את המוצר והתת מודע שלהם תקשר אותם למסר הרגשי שהם ראו בפרסומת. לדוגמה הפרסומות של קוקה קולה פונות למסר הרגשי של הצרכים בציגה להם מציאות "וורודה ומושלמת"אז הצרחנים בעצם יצרכו את המוצר שאם ראו בפרסומת לא בגלל שם אוהבים אותו אלא בגלל שהוא נתן להם מציאות שונה ממש שהם נמצאים בה עכשיו, הפרסומת מציגה מציאות טובה יותר ופעמים רבות הם יתאכזבו כי הפרסומת לא מציגה את המוצר כמו שהוא באמת (נדלה מאתר: פרויקט אגורה שנכתב על ידי צור טאוב).
בנוסף לכך "דינה פלר" מוסיף וטוען במאמרו שנדלה "מכיכר השבת" כי הרבה פעמיים אנשים קונים מוצרים שהם לא באמת רוצים או צריכים רק בגלל שהם ראו את המוצר בטלוויזיה והוא נכנס לתת מודע שלהם ו הם לא סמו לב שפרסמו את המוצר ואז לדוגמה כאשר הולכים לחנות שבו נמצא המוצר הם מרגישים דחף לקנות אותו בצורה מיידית בלי לדעת מה הסיבה שאם רוצים לקנות אותו אבל אם הם לא קונים את המוצר ומתאפקים באותו הרגע הם מגלים בסופו של דבר שהם לא באמת רצו את המוצר או היו זקוקים לו לכן מכאן נובעת המסקנה שהפרסומות הסמויות משפיעות במידה רבה מאוד על רוב אנשים כי הם לא רואים את המוצר ובתת מודע שלהם נזכרים בפרסומת והם רוצים לרכוש אותו לכן מכאן נובעת המסכנה שהפרסומות הסמויות גורמות לאנשים לקנות דברים שהם לא רוצים הוא צריחים הוא לקנות אותו בקמות גדולה יותר ומיותרת.
לעומת זאת, "הרשות השנייה" קיבלה החלטה שתאפשר לשתי הזכיניות של ערוץ "10" ו "22" לפרסם עד 12 דק של פרסומות בכל תוכנית אבל החלטה זו תפגע בעיקרון שנועד להגן על צרכני הטלוויזיה מפני מינון יתר של פרסומות וכאמור יותר "שטיפת מוח" לאנשים אשר צופים בטלוויזיה על ידי הגבלת זמן הפרסום על פני יממה (המגבלה היתה, במקור, על פני שעה, אך גם עקרון זה נשבר בלחץ הזכיינים במהלך השנים)(נדלה מאתר "הרשות השנייה").
בנוסף לכך חשוב לציין: הפרסומות שהכי משפיעות עלינו הם הפרסומות שאנחנו לא שמים לב אליהן או למוצר המפורסם בפרסומת. פרסומות אלה פונות לצד הרגשי של אנשים והם מוכחות בתור הפרסומות שהכי משפיעות על הצרכנים כי בסופו של דבר הם יגיעו לחנות בה המוצר נמצא הם יראו את המוצר והתת מודע שלהם תקשר אותם למסר הרגשי שהם ראו בפרסומת. לדוגמה הפרסומות של קוקה קולה פונות למסר הרגשי של הצרכים בציגה להם מציאות "וורודה ומושלמת"אז הצרחנים בעצם יצרכו את המוצר שאם ראו בפרסומת לא בגלל שם אוהבים אותו אלא בגלל שהוא נתן להם מציאות שונה ממש שהם נמצאים בה עכשיו, הפרסומת מציגה מציאות טובה יותר ופעמים רבות הם יתאכזבו כי הפרסומת לא מציגה את המוצר כמו שהוא באמת (נדלה מאתר: פרויקט אגורה שנכתב על ידי צור טאוב).
במאמר נוסף שנדלה מאתר "FXP" מציג כי: היום כשאנו פותחים את הטלוויזיה,נכנסים לאינטרנט או שצופים בטלוויזיה או אפילו סתם יוצאים החוצה אנו נחשפים לפרסומות מסוגים שונים בכול מקום גם אם אנחנו לא רוצים. בנוסף לכך המעמר מעלה גם מספר משסקנות כמו שהפרסום משפיע מאוד על הרגלי הקנייה שלנו,הצרכנים בדרך כלל לא מודעים להשפעתו של הפרסום ו נוטים להאמין לכל מה שיאומרו להם הפרסומות והפרסומות משתלטות על התת מודע שלנו. בסיכום המאמר מוצג כי:ניתן להבין שאכן הפרסום משפיע עלינו והתאוריה שהוצגה נכונה לחלוטין, הפרסומות בעצם "משתלטות" לנו על התת מודע וגורמות לנו להאמין בדברים ולאחר מכן לקנות את המוצרים המשווקים.
